פרחי עונה - מקום השתילה
 
מקום השתילה
כדי להתאים את השתילים לאזור השתילה, עלינו לבדוק קודם לכן את התנאים הקיימים באזור המיועד.
תנאי אור
רוב הצמחים הפורחים זקוקים לשמש מלאה או לפחות לחצי יום שמש. אולם, ישנם גם צמחים הפורחים במעט שמש ואפילו בצל מלא. אם לא נבדוק היטב את תנאי האור במקום, אנו עלולים לאבד את הפריחה. מומלץ להתבונן באזור המיועד מספר פעמים לאורך היום, כדי להבין כיצד מגיע אליו אור השמש ולנסות לשער כיצד הדבר משתנה במהלך העונה, כאשר השמש משנה את מסלולה. עוד כדאי לזכור, שעצים נשירים אומנם מאפשרים בחורף לקרני השמש להגיע מטה, אך חלקם מלבלבים באביב המוקדם. תכונה זו מהווה יתרון וחסרון. יתרון - לצמחים אשר עלולים לסבול באביב, כאשר השמש מתחזקת (למשל רקפת או פוקסיה), חסרון - כאשר מדובר בצמחים, הזקוקים לשמש ישירה במשך רוב שעות היום.
תנאי קרקע
סוגים שונים של קרקע עלולים להשפיע על הצלחת הצמחים. רוב פרחי העונה מעדיפים קרקעות מאווררות ובעלות ניקוז טוב ככל האפשר (בהמשך נסביר כיצד לעודד תנאים כאלה בקרקע).
אם, מסיבות שונות, לא ניתן לשפר את הקרקע, רצוי לבחור צמחים, אשר יתאימו למצב הקרקע. למשל, באדמה כבדה, אשר אינה מנוקזת היטב, ניתן לשתול בחורף מימול מכלוא ולובליה ואילו באדמה חולית ועניה, יצליחו היטב פרג נחות תת-מין שרוני או אשולציה קליפורנית.
השקיה
בהשקיה בטיפטוף, במיוחד בקיץ, כאשר יש לשתול את השתיל בדיוק מתחת לטפטפת, יש חשיבות רבה לצפיפות רשת ההשקייה. אם הטפטפות מרוחקות זו מזו, נשתמש בצמחים היכולים ליצור כיסוי גם במרווחי שתילה גדולים. לעומת זאת, כאשר מדובר במתזים או בהמטרה, רצוי להמנע מצמחים גבוהים העלולים להפריע לממטירים ולקרוס מכובד המים, כמו למשל צלוסיה 'פלמינגו פת'ר' או בר-דרבן אשכולי.
מקומות קשים במיוחד
ישנם אזורים בגינה, אשר מסיבות שונות, קשה מאוד להצליח בהם עם עונתיים. אם אנו מתעקשים להמשיך לשתול בהם, רצוי שננסה צמחים הידועים כקשוחים במיוחד. לדוגמה, בחורף נשתול: כובע נזיר, מללנית ריחנית (סלסלי כסף) או עדעד כחול ואילו בקיץ: רגלת הגינה 'תרבותי' (פורטולקה רב-שנתית).