פרחי עונה - תכנון
 
תכנון שתילה
לאחר שלמדנו את כל מה שניתן לדעת על השטח המיועד, אנו יכולים לגשת למלאכת התיכנון והעיצוב. כדאי לעשות את התיכנון עם עיפרון על דף משבצות. ראשית, נצייר את צורת השטח המיועד בקנה מידה (זה לא חייב להיות מאוד מדויק אבל זה יעזור מאוד להבין את כמויות השתילים שידרשו לביצוע).
כעת, ניגש לבחירת ושילוב הצמחים ונשים לב לנקודות הבאות:
גובה
לרוב, מסיבות מובנות, נוהגים למקם פרחים נמוכים יותר בחזית ואילו את הגבוהים מאחור, ברקע. צורת אירגון זו, המסדרת את הצמחים מהנמוך לגבוה, היא יעילה מאוד ועובדת תמיד. אולם, קיימות עוד צורות לארגון הצמחים לפי גובה: למשל, חלקה שהיא כולה צמחים בגובה אחיד או חלקה של צמחים נמוכים, אשר פה ושם מבצבצים ביניהם צמחים גבוהים וכן הלאה, כיד הדמיון הטובה. זכרו, שצמחים גבוהים נוטים לקרוס לצדדים והם עלולים להעלים קבוצות קטנות של צמחים נמוכים השתולים לצידם, או לחסום שבילי מעבר צרים.

צבע
כמו בכל התחומים בהם מעורב עיצוב, התאמת צבעים וצורות הינה בראש וראשונה תהליך אישי, המושפע מטעם ואינטואיציה. אף-על-פי-כן, עיון קל בתפיסות סכמתיות של צבע, עשוי לעזור. נזכיר, על קצה המזלג, כמה שיטות להתאמת צבעים:
השיטה המונוכרומטית - שילובים של פרחים בעלי גוונים שונים של אותו הצבע

שיטת הקונטרסט - שילובים של פרחים בעלי צבעים מנוגדים

השיטה האנלוגית - שילובים של פרחים בצבעים הקרובים זה לזה על גלגל הצבעים

השיטה הפוליכרומטית - שזה בעצם שם מפוצץ שאומר: "הכל הולך", כולל, כמובן, שילובים של כל השיטות השונות שנזכרו.


מועדי פריחה

ישנה קבוצת צמחים, הנוטה לפרוח ממש בסוף העונה, כאשר שאר העונתיים מסיימים את פריחתם. תופעה זו מאפיינת בעיקר את עונת החורף והיא עלולה לחבל בהתאמת הצבעים שכה עמלתם עליה, מפני שהשחקנים העיקריים שלכם מעולם לא יפגשו על הבמה בשיאם. לכן, כדאי לבסס את החלק העיקרי של התוכנית על צמחים, שמשך פריחתם ארוך. צמחים, שמשך פריחתם קצר, אך יש בהם ענין ויחודיות, כדאי לשלב בתשומת לב רבה כהפתעות נעימות המופיעות לזמן קצר.