גמדים
 
     

יש הבוחרים לשים פסלי ציפורים או חיות בגינתם, אחרים אולי ישקלו שימוש בפסלים מהתקופה הקלאסית, כמו אלה המעטרים את גני אירופה, אבל ללא ספק פסלי הגינה הפופולאריים ביותר בעולם כולו הם גמדי הגינה (Garden Gnome). אם חשבתם שבקישוטים אנחנו עוסקים, יתכן וטעיתם. בסיפור של גמדי הגינה שלובים כוחות קדומים, אמונות, היעלמויות, חטיפות, מחתרות זועמות, וכמובן גם הרבה כסף.

במסגרת המעשים הטובים שעושה גיבורת הסרט הצרפתי "אמילי", ישנו גם מעשה בגמד. אמילי, במאמציה לעזור לאביה אטום הרגש, גונבת את גמד הגינה המטופח שלו ומוציאה אותו למסע פיקטיבי ברחבי העולם. ממסע זה שולח הגמד גלויות בהם נראה כאילו הצטלם ליד אתרי תיירות מפורסמים. סדרת גלויות זו מצליחה לטלטל את האב טלטלה עזה ולפתוח אותו חזרה לחיים. סיפור אולי אירוני מעט, אבל משתקפים בו האמונה העתיקה בכוחם של הגמדים לעזור לבני האדם, כמו גם אגדות אורבאניות מודרניות על גמדי גינה המשתחררים מעריצות בעליהם, בורחים ליערות או יוצאים למסעות ברחבי העולם.

אבל אולי נתחיל בכל זאת מההתחלה, גמדים מופיעים כבר במיתוסים הנורדים הקדומים שם הם מתוארים כיצורים קטנים, ערמומיים אך חביבים, החיים מתחת לאדמה ומומחים בחישול מתכות וביצירת תכשיטים מופלאים. לפי אמונות שונות הגמדים היו מעין רוח נשמת האדמה ונחשבו לשומרי בטן האדמה, המינרלים והמחצבים יקרי הערך. הם נתפסו כיצורים היכולים לעזור לבני האדם ולהביא להם מזל, אך גם כאלו החומדים לצון או מעוללים תעלולים שונים.
אין זה מפתיע, משום כך, שבני אדם יחסו לגמדי החרס, שניצבו דוממים בערוגות הגינה, יכולת מאגית למשוך גמדים אמיתיים או גובלינים, היכולים להביא מזל ותועלת.

הגרמנים החלו ליצר גמדי גינה כבר בתחילת המאה התשע עשר וארבעים שנה לאחר מכן כבר חצו הגמדים הראשונים את התעלה והגיעו לגנים של אנגליה הויקטוריאנית. תוך זמן קצר צברו שם פופולאריות רבה אך בהמשך איבדו את מעמדם ונזנחו לטובת דמויות קלאסיות, מהוגנות יותר. אולם בכך לא נאמרה מילתם האחרונה, הם חזרו להיות אהובים במאה העשרים והפכו להיות, כנראה, אביזר הגינה הנפוץ ביותר בעולם כולו (על פי הערכות שונות, יש באירופה כיום למעלה משלושים מליון גמדי גינה).
הפופולאריות העצומה שלהם באה לביטוי במסחר מפותח, בתערוכות ענק וגם בהברחות ובזיופים. ב-1995, למשל, עצרו שלטונות המכס הגרמניים הברחת ענק של 11,000 גמדים מזויפים מצ'כוסלובקיה.



פרסומת לגמדי גינה מתוך קטלוג, שיצא בגרמניה בתחילת המאה העשרים

קשת התופעות התרבותיות המלוות את גמדי הגינה, גרמה גם לאנשי אקדמיה להתעניין בנושא: פרופסור פטריק בומר, אנתרופולוג צרפתי, החוקר את שלל התופעות החברתיות הקשורות לגמדי הגינה, מציין שאנשים רבים בצרפת מפתחים קשר רגשי עמוק עם הגמדים שלהם. הם מטפחים ומנקים אותם לעיתים קרובות ומדברים עימם מדי יום. ישנם גם כאלה, הוא אומר, הנוהגים להשכיבם בלילה לישון.
תופעה מוזרה אף יותר, היא היווצרותן של תנועות שונות ברחבי העולם (בעיקר באירופה) הפועלות בדרכים מלטנטיות למען גמדי הגינה. הבולטת שביניהם היא, כנראה, החזית לשחרור גמדי הגינה, ה-Front de Liberation des Nains de Jardin) FLNJ) תנועה זו שפעילותה העיקרית התרחשה בחצי השני של שנות התשעים, חרטה על דיגלה שחרור גמדי הגינה מעבדות והשפלה על ידי גניבתם והחזרתם ליערות. במקרים אחרים, כמו בזה שארע למשל ב-1998בעיר ברי שבמזרח צרפת, נמצאה קבוצת גמדים תלויים מצווארם מתחת לגשר. מסכנים אלו ש"שוחררו" ממשעבדיהם צוידו במכתב בו נאמר: כאשר תקראו שורות אלו כבר לא נהיה חלק מעולמכם האנוכי, בו אנו משמשים אתכם כקישוט.
למעשה תנועה זו היא אחת מתוך רבות הפועלות רחבי אירופה תחת שמות דומים. קבוצות כאלה מקימות אתרי אינטרנט ומפרסמות שם את המניפסטים שלהם, בהם הם קוראים לשחרור גמדי הגינה. חלק מהתנועות לא רק מדברות אלא גם עושות ואכן גמדי גינה רבים נגנבים מידי שנה מגינות בעליהן. מידי פעם מתגלות בלב יער, קבוצות גמדים שהונחו במעגל, לעיתים צבועים מחדש ולעיתים מקיפים את מלכתם הבלתי מעוררת, הלא היא שלגיה. באזורים מסוימים, הדבר הפך למכה של ממש, עד שהתושבים חוששים לגורל גמדיהם. בבלגיה, למשל, דווח על קבוצת אזרחים נזעמים, שהקימה מליציה ששמה "הגדוד להגנת הגמדים". תפקידה של מליציה זו, להבטיח את שלומם של היצורים הקטנים והמאוימים הללו.

לדעתו של פרופסור בומר, מייצגת פעילות זו מתקפה על ערכי הבורגנות של הפרברים. הגמדים, לטענתו, מקשטים את גני הבורגנות כבר יותר ממאה שנה ומהווים כמעט מילה נרדפת לקיטש, שהוא מסמלי המעמד זה. לעומתו יש הטוענים שמדובר בפעילות שהיא מעין מצג מחאה אומנותי ואחרים, הגורסים שבסך הכול מדובר בכמה תימהונים לא מאוגדים, שהתקשורת והאינטרנט מנפחים את פועלם ללא פרופורציה.

דמותם של גמדי הגינה, השוכנים כיום בגינות, היא תמהיל של מקורות השפעה שונים: למאפיינים ההיסטוריים כפי שעוצבו בגרמניה ובאנגליה במאה התשע עשר נוספו מרכיבים חדשים. "שלגיה" הסרט המצויר הארוך הראשון בהיסטוריה, שיצא מאולפני וולט דיסני לא רק טבע את חותמו בתודעה הקולקטיבית אלא גם העניק מודל לרבים מגמדי הגינה המיוצרים כיום בדמותם של רגזני, נמנמני וחבריהם. השפעה לא פחות מכריעה על אומות הגמדים ומעצביהם, ניתן ליחס לספר "גמדים", שיצא לאור בהולנד באמצע שנות השבעים. בספר חינני זה, מתוארים חיי הגמדים האמיתיים ברצינות תהומית, מלווים באיורים מפורטים ומקסימים. ללא ספק ספר חובה לכל גמדופיל. תרבות הפופ תרמה אף היא את חלקה. פשוט קשה להאמין מה עוד יעוללו לחברים הקטנים האלה אחרי שכבר הושיבו אותם על אופנועים, דחפו לידיהם גיטרה חשמלית או הלבישו על ראשם פרצוף של טוני בלייר...

ואצלנו אוכלוסיות גמדי הגינה עדיין דלילה, אם כי מביני עניין, בוודאי יאמרו לכם כי ניתן לחוש שההגירה ההמונית כבר החלה. גם אוהבי הגמדים בארצנו עדיין יכולים לישון בשקט. כפי הנראה, עדיין לא הוקמו בארץ תאים מחתרתיים, שאנשיהם זוממים לגנוב את היצורים הקטנים והחביבים האלה. גם הגמדים עצמם, יתכן בהשפעת השמש הקופחת, עדיין לא נוטים לעזוב לבדם את הגינות ולצאת כך סתם למסעות בעולם.

במשתלה תוכלו למצוא אותם במבחר גדלים וצבעים. הם ישתלבו יפה בפינות פראיות, בהן הם נראים כאילו הגיחו משורשי העצים או מבטן האדמה ויעניקו מעט מסתוריות והומור לגינתכם. זכרו, הזמן, המים, הרוח והטחב עושים רק טוב לגמדים. אל תהיו כמו אביה של אמילי, תנו להם להתמזג, להתפורר ולהכות שורשים. מי יודע, יתכן ובזכותם תזכו יום אחד לעושר ושגשוג, כדבר האמונה העתיקה, ואם לא בכך, אז לפחות בחיוך קטן בסופו של יום, בימינו זה כבר משהו.