אם אינכם רואים את התמונות במכתב לחצו כאן                                                     אפריל 2010


לקוחות יקרים
מה שאנחנו זקוקים לו בקיץ הארוך, החם והצחיח שלנו, זה מעט ירוק בעיניים. אבל לא ירוק מפונק, אלא כזה שיודע לדאוג לעצמו, שמסתפק במועט ושכמעט אינו זקוק להשקיה ולעבודות אחזקה.
הפעם רצינו להציג לפניכם את בקריס 'סטארן' (Baccharis x 'Starn'). מדובר במכלוא גנני בין בקריס הכדורים (עליו כבר
סיפרנו בעבר מעל דפים אלו) ובקריס מכבדי. מכלוא זה, שנוצר באוניברסיטת אריזונה, הובא לארץ ע"י סימה קגן בשנת 2000 והוא צמח כיסוי מעט גבוה יותר מבקריס הכדורים הגדל לגובה של 1-1.2 מטר ומגיע לרוחב של 2.5 מטר. הצמח זכרי ולא מייצר זרעים, העלים דקים, כמעט מחטניים וצבעם ירוק רענן. הוא מתאים לשתילה בשמש מלאה, בכל אזורי הארץ ובכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת. הצמח נחשב לחסכן במים ולאחר התבססותו, ניתן להפסיק את ההשקיה. הוא מתאים לכיסוי שטחים ויכול לשמש גם כגדר חיה לא גזומה. משמש גם לגינון באיי תנועה, על מדרונות לתפיסת הקרקע, בצדי דרכים, במסלעות גדולות, ובכל מקום בו נדרש כיסוי שטח ירוק. אפשר לגזום באביב, למרות שכאשר הצמח נשתל במרווחים מתאימים, אין בכך צורך.



חדש בשתיל – אירוס ארם-נהריים
לעזאזל עם האירוס היפני המפונק, האירוס האלג'יראי הקפריזי או אירוס דוגלס מאורגון, זה המתפגר מיד כאשר הקיץ מכה. מי בכלל צריך כל מיני זני אירוס מפונקים מחו"ל, כאשר ממש לידנו, ברוב אזורי הארץ, עדיין גדל לו אירוס מוצלח, שרק מחכה לנו שנואיל לעשות בו שימוש? לאירוס ארם-נהריים יחסי גומלין עתיקים עם האדם: כבר בעבר הרחוק שימש החומר המופק מקנה השורש שלו את היוונים והרומאים, להפקת תמרוקים ותרופות. לעומתם, תושבי הארץ הערביים, עמדו על יופיו וכוח שרידותו והרבו להשתמש בו לנוי בקרבת בתים ובבתי קברות, שם ניתן למצוא אותו גם כיום. בבר הוא מצוי בצפון הארץ: בגליל העליון ובחרמון ותפוצתו משתרעת על פני כל מערב אסיה. כמו שאר מיני האירוסים, מין זה בארץ הינו צמח מוגן על פי חוק, אולם למזלנו, החלו לאחרונה לגדלו באופן מסחרי וכעת תוכלו למצוא אותו אצלנו על המדף.
עליו של אירוס ארם נהריים, כמו אצל שאר האירוסים, הינם סרגליים, צומחים במניפות וצבעם ירוק מכחיל. הצמח פורח בחודש מאי בעמוד פריחה שגובהו מגיע למטר עד מטר וחצי. צבע עלי הכותרת תכול-סגול והם מעורקים בקווים זהובים-חומים. לאחר הפריחה עלי הצמח מתייבשים ומתחדשים שוב בסתיו. אירוס ארם-נהריים זקוק לקרינת שמש ישירה של לפחות חצי יום, הוא עמיד ליובש ואינו זקוק להשקיה, אם כי יתכן שתוספת השקיה קלה בחודשי האביב תיטיב עמו. הוא מסתדר במגוון רחב של קרקעות, למעט קרקעות רטובות ולא מנוקזות וכפי שכבר נאמר, צמח שורד ולא מפונק. בהחלט מומלץ.



כאשר הרוח נושבת והמזמרה עובדת
לפעמים כדאי לשוב ליסודות כדי להאיר צמח, שהוא כה מוצלח ואמין, עד שלבנו נהיה גס בו. זהו כנראה טיבו של עולם: תנו לנו משהו בסיסי וטוב, העובד מאליו וכבר אנו מאבדים עניין ומחפשים דברים חדשים, עדינים ומפונקים, הנוטים להתקלקל.
זיף-נוצה זיפני 'ארגמני' אינו צמח הנוטה להתקלקל, למעשה הוא צמח כל-כך טוב, שמן הראוי להעניק לו מעט יותר תשומת לב. מבין קבוצת העשבים הקישוטיים הקיימים בארץ הוא, ללא ספק, הצמח הבולט ביותר. הוא מצטיין בכוח חיות רב, בקצב גידול מהיר (ללא נטייה להתפשט אגרסיבית), הוא חסכן במים ונראה במיטבו למשך חודשים ארוכים. אם אין די בכך, עליו הארגמניים והצרים נעים בחן רב ברוח הנושבת, אפקט המועצם כאשר הוא שתול בקבוצות גדולות, המגיבות ל"מכות הרוח" בתנועות גלים דרמטיות.
כדי להצליח איתו צריך לתת לו מספר שעות שמש או שמש מלאה, מרחב מספיק ומעט מים והוא ישגשג. רק דבר אחד נוסף הוא קריטי כדי להבטיח את יופיו לאורך זמן – משטר גיזומים נכון. למרבה הפלא, מסתבר שאנשים רבים, למרות שכיחותו הרבה של הצמח, אינם מודעים לכך כלל והתוצאה היא צמח עלוב ומפוספס. העניין פשוט למדי: כדי להבטיח את יופיו יש לבצע בו גיזומי חידוש עד לגובה 10-20 ס"מ פעמיים ואפילו שלוש פעמים בשנה. גיזום ראשון יש לבצע בסוף החורף, שני בשיא הקיץ ושלישי בסתיו, כאשר מזג האוויר עדיין חם. הצמח מתחדש במהירות רבה לאחר כל גיזום, צבעו חוזר להיות ארגמני והוא מתחיל לפרוח לאחר שבועות בודדים. הגיזום האחרון בסתיו אינו הכרחי אם כי במקרים רבים, במיוחד כאשר הסתיו ארוך וחם, הוא מבטיח שהצמח יכנס יפה לתקופת החורף, שהיא גם תקופת השפל שלו. מעכשיו זכרו: ראיתם זיף-נוצה עלוב – מישהו שכח להשתמש במזמרה שלו.
עוד על הצמח



פינת הצנצנת
הפעם בפינת הצנצנת חברו להם יחדיו שלושה צמחים, המתחרים יחדיו עם עוד מספר צמחים בליגת העל לצמחים רב-שנתיים בעלי פריחה ארוכה. הורוד - פנטס איזמלני 'פינקוס', הסגול – ריחן מג'יק מאונטיין' והכחול -  מרווה 'אינדיגו ספיירז'. מי שבגינתו מצויים צמחים אלו, סביר להניח שהאגרטל בביתו לא ידע מחסור. לגבי חשבון המים, זה כבר סיפור אחר. שלושתם זקוקים להשקיה סדירה וראוי לשתול אותם בשיקול דעת. אף על פי כן, גם בגינות חסכניות במים ניתן לשתול מספר פרטים בודדים באזור מסוים ולהקצות להם קו השקיה נפרד, כדי שהצימאון שלהם לא ישפיע על שאר הגינה.



קומפקטי ויעיל
אם כבר מדברים על צמחים פורחים, הנה עוד אחד היודע את העבודה: פרחי הבולבין השיחני אומנם אינם כה ראוותנים ובולטים כמו אלו שנזכרו כאן קודם אך הם בהחלט שובי לב. הצמח הוא בעל עלים בשרניים, דקים ומחודדים, היוצרים יחדיו מעין כר קומפקטי בגובה 15-20 ס"מ, הפרחים נפתחים בהדרגה על עמודי פריחה צפופים וצבעם כתום-צהוב או צהוב. הבולבין הינו צמח חסון ואמין ממשפחת העיריתיים שמוצאו בדרום-אפריקה. הוא חסכן במים, מסתפק במועט וזקוק לקרינת שמש ישירה במשך רוב שעות היום. הוא נראה יפה בסמוך לסלעים ומשתלב היטב בחברת סוקולנטים או צמחים פורחים חסכנים במים כגון: גאורה, ורבנה ארגנטינית, גזניה אפורה וכו'. מומלץ להסיר מדי פעם עמודי פריחה נבולים כדי לרענן את מראה הצמח ולעודד את המשך הפריחה.



ובנתיים בחו"ל...
אם אתם רוצים לשטוף את העיניים בעיצוב גנים בקנה מידה שונה מהנעשה במחוזותינו, תוכלו לבהות מעט, פעורי פה, באתר של מעצב הנוף הבריטי טום סטיוארט סמית (Tom Stuart-Smith, המשלב קלאסיקה בריטית חסרת פשרות עם מודרניזם (תודה לעתר מ"פרח משוגע" על הקישור).



יפיפייה חדשה
היפיפייה הזו, העונה לשם 'ברברה דובין', היא נימפאת אקלים ממוזג חדשה אצלנו. חדי העין שביניכם בוודאי יעמדו על הדמיון בינה לבין נימפאת 'קולורדו' המשובחת ואולי אף ישאלו מה הצורך בשתי שושנות מים כה דומות? ובכן, את התשובה לכך נדע רק בעוד שנה ואולי אף יותר. מי יודע, אולי נגלה שביצועיה אף עולים על הקודמת. ובינתיים, אתם מוזמנים לנסותה.



גמדה קשוחה
אם אתם שיכים לאלו שאוהבים לדחוס צמחים לעציצים זעירים ולקוות לטוב, יש לנו צמח מצוין עבורכם: הוורתיה לימיפוליה (זיהוי לא סופי), שנראית כאן בתמונה כאשר היא חיה לה בשלווה ובנחת כבר מספר שנים בעציץ שקוטרו לא יותר משמונה ס"מ. הוורתיה זו נהנית ממספר הזלפות מים ספוראדיות בחודש ומעט קרני שמש בשעות אחה"צ. אל תחשבו שמדובר בצמח שנדחף לעציץ בשיא גודלו ומאז מתנוון לאיטו, נהפוך הוא, מדובר פה בתנופת גידול מרשימה של סנטימטר או שניים לשנה.
פרטים נוספים על הצמח



מסע של אלף מיל מתחיל בפסל קטן
7,000 חילי צבא הטרקוטה הסינים שנתגלו במרץ 1974 במאוזוליאום של צ'ין שה-חואנג, ממשיכים במסע הכיבושים שלהם. אחדים מהם אף צצו אצלנו לאחרונה במפתיע, בחברת צמחים פורחים, כלי קרמיקה נאים ושאר שטויות שתפקידם לעשות את החיים נסבלים יותר. אומנם קצת קטנים יותר מהמקור וגם לא בדיוק טרקוטה אבל סינים על בטוח.



                               סוף שבוע נעים מצוות משתלת שתיל

www.shatil.co.il
לצפיה במכתבים קודמים לחץ כאן

משתלת שתיל, סוף שדרות ויצמן (רח' ז'בוטינסקי), רמת השרון, טלפון: 035403434, 035405723 


להסרה מרשימת הדיוור לחץ/י כאן

Sent by inwise email marketing software